קנה מידה ככלי תכנוני הוא יחסי ומטרתו לסייע בבניית מבט יעיל ותמציתי בשטחים הדרושים לתכנון. למתכנן ניתנת האפשרות לבחור בין קני המידה השונים כך שישרתו את מטרת התכנון בצורה הטובה ביותר. תכנון שטחים נרחבים מחייב שימוש בקנה מידה ביחס גדול. יחס זה לא מאפשר בחינה של רבות מהשפעות התכנון על המשתמשים העתידיים של השטח. כדי לבחון את השפעות אלו על המתכנן לעשות שימוש בקנה מידה ביחס קטן יותר. כך יש לעבור בין קנה המידה השונים לאורך כל תהליך התכנון.
הפנורמה הפרספקטיבית מכילה קני מידה רבים בו-זמנית. המבט אל מה שקרוב נתפס כהתבוננות בקנה מידה קטן והמבט אל האופק מספק תמונה כוללת של השטח כבחינה שלו בקנה מידה גדול. אם מייחסים למבט הפנורמי תכונות דו מימדיות התופסות את השדה החזותי כדימוי שטוח, מתקבלת מערכת הירארכית של קני מידה שונים המונחים זה על גבי זה עד המפגש עם האופק והשמיים חסרי המידה. מבט זה יכול אולי לשמש ככלי נוסף לתכנון שמאפשר את מה שאף מסמך אחר אינו מאפשר, מבט בו זמני אל הפרט ואל הכלל.
אני מייצר מקרא חדש לתמ"מ שמגדיר קנה מידה חדש - אופק המבט מקבל על עצמו תכונות של כלי לתכנון וניתוח שבו שכבות האופק מונחות זו על גבי זו כפי שהן מופיעות בשטח .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה