חלוקה אורכית של המתווה החדש









חלוקה רוחבית של המתווה החדש

על מה עובדים כרגע

בדיאגרמה המצורפת ניתן לראות את הגישה העקרונית לתכנון השטח ולחלוקת הפרוגרמות. השטח המוקצה לאנ"מ (בגוונים של ירוק ואפור) משמש כנתיב מנחה וכמתווך בין האזורים העירוניים (באדום) המקיפים אותו לבין המרחבים שאינם בנויים ממערב (בירוק בהיר)
אני כרגע עובד על תכנית של העמיתות שלנו מהקורס של שמאי אסיף ומנסה לראות מה קורה כשאני "מלביש" אותה על המתווה שלי.
נראה מה יצא.


התכנית של נעמה ורותי מהקורס של שמאי אסיף

מדרג יעודי קרקע ושימושים המותרים בהם:

1. פארק עירוני. שימושים: מתקני משחק, מדשאות, גינון, פינות ישיבה, מוקד כגון בריכה/אגם, בריכת שכשוך, אזורי התכנסות (אמפיתאטרון וכד'), צירי הליכה, טיול ורכיבת אופניים, מגרשי ספורט לשימוש חופשי ('ספורטק'). משתמשים: תושבי שתי הערים (נס ציונה ורחובות). סוג הפיתוח: אינטנסיבי. מיקום ואיתור הפארק העירוני יעשה ע"פ חזית מגע מקסימלית וקרבה לשטחי מגורים, מוצא ונגישות מירבית. מהניתוח בפרק הקונטקסט עולה כי צפון מזרח המתחם הוא המתאים ביותר לפארק עירוני. רוב השטח מעובד חקלאית ובבעלות פרטית, ויש למצוא פתרון לנושא.

2. 'אזורי כניסה'. שימושים: חוות סוסים, פינת חי, פינות טיפוס וספורט אתגרי, מסעדות, נקודת יציאה לטיולי אופניים, פיקניק, לינת שטח וקמפינג. משתמשים: תושבי הערים והאזור. פיתוח: מעורב. 'אזורי הכניסה' ימוקמו בנגישות מירבית לדרכים ותחנות רכבת ובאזור הקרוב לאזורי מגורים, ומכאן שמרבית הכניסות ימוקמו במזרח המתחם.

3. שטחי חקלאות. שימושים: חקלאות קונבנציונלית ואורגאנית, תיירות אקולוגית, סדנאות שדאות, אזורי פיקניק, הופעות וקונצרטים בטבע, שבילי הליכה ושבילי אופניים, טיילת הליכה. השימושים הלא חקלאיים יעשו בשבילים ודרכי שדה, בשטח לא מנוצל חקלאית וכד' ולא כתחליף לגידול החקלאי. משתמשים: חקלאים, תושבי הערים והאזור. פיתוח: מעורב, אינטנסיבי-חקלאי ואקסטנסיבי לשאר השימושים. שטחי החקלאות הם היעוד במרבית השטח, אך בעיקר חשוב לנו להשאירם בסמוך לדרכים הראשיות בדרום ובמערב כ'דופן ירוקה' במטרה לאפשר לנוסעים בדרכים מבט לנוף פתוח שאינו עירוני.

4. 'שטח פתוח'. שימושים: שבילי הליכה וטיול, שדאות, שבילי אופניים, משחק בחולות. משתמשים: תושבי הערים, האזור והמטרופולין. פיתוח: אקסטנסיבי. הכוונה בעיקר לשטחי גבעות החול והכורכר בין שכונות טירת שלום לרחובות ההולנדית (בדרום מזרח המתחם). כוונתנו לאפשר ולעודד מעבר בשטח והיכרות עמו באמצעות הסדרת שבילי הליכה ונסיעה באופניים, אך ללא פיתוח שיפגע במאפייני הגבעות. ניתן לשקול פיתוח של צמחיה מתאימה נוספת (שתילת שקמים למשל).

5. נופש אינטנסיבי ואקטיבי. שימושים: גני אירועים, פארקי רכיבה מוטורית, פארק מים, מגרשי ספורט סגורים וכד'. משתמשים: תושבי הערים, האזור והמטרופולין. פיתוח: אינטנסיבי. ריכוז שימושים מעורבים ואינטנסיביים יותר מתאים לדעתנו בצפון מערב שטח האנ"מ, באזור בו קיים היום אצטדיון עירוני ובקרבה לדרך בין עירונית ראשית.

6. חניון. שימוש לחנייה יתרכז בסמוך לפארק העירוני (1), באזורי הכניסות לפארק (2) ובסמוך לאזורי הנופש האינטנסיבי (5).

7. פיתוח עירוני (15%). אנו שוקלות עיבוי של דופן עירונית למגורים במזרח הפארק, בשטח העירוני הסמוך.

הפרוגרמות מפוזרות על פי המתווה החדש

הגשת אמצע - פאנלים

ראציונאל להמשך:

1. איתור 'חדרים' חזותיים

2. הגדרת 15% בינוי על בסיס נראות במרחב

3. ייסוד תב"ע יחסותית הבונה את עצמה באמצעות מערכת קביעות יחסותיות

טופוגרפיה של השטח לתכנון [אנ"מ נס ציונה דרום]

קנה מידה חדש

קנה מידה ככלי תכנוני הוא יחסי ומטרתו לסייע בבניית מבט יעיל ותמציתי בשטחים הדרושים לתכנון. למתכנן ניתנת האפשרות לבחור בין קני המידה השונים כך שישרתו את מטרת התכנון בצורה הטובה ביותר. תכנון שטחים נרחבים מחייב שימוש בקנה מידה ביחס גדול. יחס זה לא מאפשר בחינה של רבות מהשפעות התכנון על המשתמשים העתידיים של השטח. כדי לבחון את השפעות אלו על המתכנן לעשות שימוש בקנה מידה ביחס קטן יותר. כך יש לעבור בין קנה המידה השונים לאורך כל תהליך התכנון.

הפנורמה הפרספקטיבית מכילה קני מידה רבים בו-זמנית. המבט אל מה שקרוב נתפס כהתבוננות בקנה מידה קטן והמבט אל האופק מספק תמונה כוללת של השטח כבחינה שלו בקנה מידה גדול. אם מייחסים למבט הפנורמי תכונות דו מימדיות התופסות את השדה החזותי כדימוי שטוח, מתקבלת מערכת הירארכית של קני מידה שונים המונחים זה על גבי זה עד המפגש עם האופק והשמיים חסרי המידה. מבט זה יכול אולי לשמש ככלי נוסף לתכנון שמאפשר את מה שאף מסמך אחר אינו מאפשר, מבט בו זמני אל הפרט ואל הכלל.

אני מייצר מקרא חדש לתמ"מ שמגדיר קנה מידה חדש - אופק המבט מקבל על עצמו תכונות של כלי לתכנון וניתוח שבו שכבות האופק מונחות זו על גבי זו כפי שהן מופיעות בשטח .

כלים חדשים להבנת תכניות מתאר

התמ"א, התמ"מ והתב"ע הרגילו את התכנון לבחון את השטח במבט עלמרוחק שאינו מביא בחשבון תנאים פיזיים מהותיים באתר.

האם קייימת אפשרות לבחון את השטח בגובה העיניים לאור התכניות וייעודי הקרקע שהוקצו לו בתכניות האב?

אני מנסה לבנות כלי חדש להבנת התמ"מ כפי שהיא באה לידי ביטוי בשטח כדי לבחון האם נוצרת הבנה חדשה כשנקודת המבט בתמ"מ יורדת לפני הקרקע.

[שדה הראייה מנקודת התצפית בתמ"מ, סמוך לטירת שלום, נס ציונה ]

[מבט פנורמי מנקודת התצפית]

[כלי התמ"מ מולבשים על הפנורמה עפ"י ייעודי הקרקע הנצפים]



[דיאגרמת ייעודי קרקע נצפים]

[מבט מקומי על גבול שבין שני ייעודי קרקע נצפים]

[מבט מקומי שבו גזע עץ בשדה הראייה יוצר 'הפרה' של התמ"מ וחודר לתוך מרחב חזותי של ייעוד קרקע אחר]

חומרים מיום חמישי 8.11

הפרוגרמות 'מותחות' את ייעודי הקרקע שלהן לשמיים.

אני רוצה להמשיך לבדוק איך תוכניות המתאר באות לידי ביטוי פיזי בשטח ומה הקשר בין תכנון העל לבין התנאים בשטחים המיועדים לתכנון.

מתווה טופוגרפי של השטח. כל קו גובה צבוע לפי ייעוד קרקע נפרד (בשלב זה ללא ייעוד פרוגרמטי אמיתי). ניתן לדמיין את מפת התמ"מ לו הייתה נוקטת בגישה גורפת של תכנון ייעודי קרקע לפי גובה הקרקע מעל פני הים.